פסק-דין בתיק ב"ל 4987-04-11

1.         בפנינו תביעתו של התובע לתשלום גמלת נכות זמנית, לתקופה 10/6/07 עד 19/9/07 , שעה שהתביעה לקביעת דרגת נכות הוגשה ביום 22/2/10 .

2.         אלה העובדות המוסכמות על הצדדים, כפי שגובשו בישיבת קד"מ:

א.         התובע נפגע ביום 9/6/07.

ב.         ביום 8/7/07 הגיש התובע תביעה למל"ל בגין הפגיעה האמורה.

ג.          ביום 7/11/07 נדחתה התביעה.

ד.         ביום 5/11/08 הוגשה תביעה לבית הדין כנגד ההחלטה הנ"ל תיק 5465/08.

ה.         ביום 2/9/09, אושרה התביעה לדמי הפגיעה בעקבות הליך זה.

ו.          ביום 22/2/10 הוגשה תביעה לקביעת דרגת נכות בעבודה.

ז.          התביעה אושרה אולם הנכות הזמנית נקבעה בתוקף מיום 10/6/07 עד 19/9/07, אך לא שולמה גמלה בשל טענת המוסד כי יש ליישם את סעיף 296.

3.         אלה טענות התובע

א.         התובע טוען כי הגיש תביעתו במועד. התביעה לקביעת דרגת נכות הוגשה כחמישה חודשים לאחר ההכרה בפגיעה.

ב.         במקרה הנדון כאן אין להחיל את סעיף 296 לחוק, החל על תביעות שהוגשו באיחור.

משהוגשו במועד ההודעה על התאונה, התביעה הראשונה והתביעה לקביעת דרגת הנכות, הרי שאין למנות הליכים אלו בתקופת מרוץ השיהוי.

ג.          אין למנות במירוץ השיהוי את התקופה שבין מועד הגשת ההודעה על התאונה לפקיד התביעות לבין מועד הכרתה על ידו.

ד.         מירוץ השיהוי לפי סעיף 296 לחוק, מתחיל להימנות מהיום שבו הוכרה התביעה על ידי פקיד התביעות, ובמקרה הנדון, לכל הפחות ביום 25/01/2010.

ה.         משלא חלפו  12 חודשים מהיום בו הוכרה התביעה ועד היום בו הוגשה התביעה לקביעת דרגת הנכות, הרי שהיא הוגשה במועד.

ו.          התובע מפנה למקרים דומים, בהם התביעה לקביעת נכות הוגשה רק לאחר שהכיר הנתבע בפגיעה, ועדיין לא קוזזה הגמלה.

4.         אלה טענות הנתבע :

א.         ביום 07/11/2007 הודיע הנתבע לתובע על דחיית התביעה הראשונה בשל אי שיתוף פעולה משלא הגיע לחקירות אליהן זומן.